התחלות חדשות

אנחנו כל כך שקועים בדברים היומיומיים שלנו ולא עוצרים להסתכל על אותם רגעים יפים שנטמעים בשגרה. זה מזכיר את התחושה הנוסטלגית שבהתבוננות בתמונות מהנסיעה לחו"ל לפני שנתיים, כשהצטלמנו בעיירה הציורית ולא תיארנו עד כמה חזק יהיה הזיכרון ועד כמה נזכר בו בערגה.

זו אפשרות שמתבשלת אצלי כבר תקופה די ארוכה – לפתוח בלוג. תמיד הייתי זו שצופה מהצד, מקבלת השראה מאנשים שהחליטו לשתף קצת מהבועה הפרטית שלהם ומוקסמת מגילוי הלב והכנות שבדבר.

החלטתי פשוט להתחיל בידיעה ובהבנה שאני הולכת ללמוד על עצמי הרבה באמצעות הבלוג הזה ושהוא ישמש עבורי בדיוק אותו כלי שבו אוכל להסתכל מהצד על דברים שעושים אותי מאושרת ולקחת אוויר מהטירוף היומיומי שמסביב. עכשיו, שניה אחרי, הרבה שאלות ואי וודאות מעסיקים אותי – האם אהיה מספיק מעניינת? האם אני כותבת בצורה מספיק רהוטה? ובכלל, אין לי הרבה ידע במרחב הווירטואלי ואני תוהה כיצד אצליח להתמודד.

אחרי הווידוי הטיפה ארוך שלי, אספר לכם קצת מי אני. אז קוראים לי רותם, בת 24, מעיר קטנה בשם נס ציונה. אני לומדת עיצוב תעשייתי שמבחינתי זה סוג של הגשמת חלום, ובכלל אני מתאפיינת כחולמנית, אסטרונאוטית, פנטזיונרית וכדומה. אני אוהבת דברים קטנים שיש בהם מחשבה גדולה, הרבה צבע, ממהרת לקולנוע כאשר אני שומעת על סרט חדש של וודי אלן או אלמדובר, משתדלת מאוד לשמור על מסורת של ביקור בחו"ל לפחות פעם בשנה (כרגע, בתור סטודנטית זו ציפייה מאוד גדולה מעצמי), נהנית משופינג, במיוחד כשהוא זול ובסופו של יום פשוט אוהבת לשבת עם משפחתי וחברי האהובים ולספר על היום שעבר.

אז זאת אני, מקווה שאצליח לעניין אתכם בדברים שמעניינים אותי.

נשתמע,

רותם

אפרופו עיירה ציורית