יום שבת, 12 ביולי 2014

"ללא רבב"

יצאתי לחופש ואיתו הגיעו כל הרשימות של מה שאני חייבת להספיק לעשות , אחד הסעיפים הוא לעדכן יותר את הבלוג.
זה פוסט שכבר היה אמור להתפרסם ממזמן אבל מפאת האילוצים הוא נדחה ונדחה.
אז שוב אספר לכם על פרויקט במסגרת הלימודים, הפרויקט הזה קרוב מאוד לליבי במיוחד בשל הסיפור שממנו הוא הגיע וכל תהליך העבודה וההתפתחות שלו.
עם הסיפור אני בטוחה שכמעט כל אחת מכן תזדהה: את לבושה במיטב מחלצותייך לקראת ארוחה חגיגית או סתם עוד מפגש חברים בבית הקפה. ברגע אחד, כתם קטן על הבגד יכול לשבש את מצב הרוח ולהנציח את רגע המבוכה הזה...
בפרויקט יצרתי סדרה של סיכות המתפקדות כ"עזרה שניה" למצבים בהם הבגד מוכתם בסביבה שלא ניתן לטפל בו. הכתם הוא חלק בלתי נפרד מהסיכה והופך לקישוט ממוסגר. הסיכות מצדיקות את קיומו של הכתם והופכות סיטואציה מביכה לסיטואציה הומריסטית שיש בה חן.
לא אשתף אתכן בכל התהליך, רק אגיד, שהדילמה בין למסגר את הכתם או להסתיר אותו הייתה אחת מהשאלות שכל הזמן שאלתי את עצמי, אני בחרתי בדרך שפחות טבעית לי וגם אולי מציפה כמה שאלות בנוגע לטעויות או מצבים לא צפויים שאנחנו נפגשים בהם.

תודות:
לצלם המוכשר גל שגב שהוא במקרה גם בן הזוג האהוב שלי :) ממליצה מאוד להיכנס לעמוד הפייסבוק שלו ולהתעדכן.
לאחותי המהממת שאין כמוהה, שהייתה דוגמנית לתפארת
לחברות הנפלאות שלי שעזרו ותמכו לכל אורך הפרויקט

הסיכות הללו הוצגו בתערוכת "באמצע" תערוכה מטעם המחלקה לעיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי בחולון שהוצגה בחול המועד פסח.
הן נמכרו בחנות התערוכה ויימכרו בתערוכת הבוגרים שתפתח בשבוע הבא ה 16.7.14. לפרטים נוספים היכנסו לכאן.

בפוסט אחר אכתוב על עיצוב האריזות לסיכות.

אני יותר מאשמח לשמוע תגובות ו"סיפורי כתמים" שלכן







התמונה האהובה עליי

והוידאו...



שיהיה שבוע טוב ושקט לכולנו,

רותם.