לכל אחד יש את החפץ הזה שהוא היה מאוד שמח לקבל מהסבא או הסבתא שלו.
עבור אותו אדם, לחפץ יש משמעות הרבה יותר גדולה מאשר היותו חפץ בלבד. הוא מכיל
בתוכו עקבות זעירים המספרים סיפור חיים.
בפרויקט הזה בחנתי את ההשפעה של הזמן על אובייקטים. המסורת והטקסיות
הפשוטה שיש בפינג'אן תאמו לערכים שהנחו אותי בפרויקט. לאורך התהליך בדקתי סוגים
שונים של התיישנות ובתוכם ניסיתי להבין ערכים אסתטיים.
בחרתי לעצב פינג'אן עשוי נחושת. המשחק בעובי דופן מאפשר לזמן להיות
חלק מהאסתטיקה שלו ועדיין משאיר את הספונטניות וההפתעה שיש בתהליך של היווצרות
הפגמים.
צורניות הפינג'אן נקייה, ללא מניירות וקצת גולמית. החלוקה של העובי
דופן נגלית לעיני המשתמש ומגדירה עבורו
אזור מסוים בו קורה הדבר.
הפרויקט הזה מאוד משמעותי עבורי. גיליתי עולם מרתק ואינסופי,
למדתי להביט ביופי שבתהליך הטבעי, שהגדולה קיימת בפרטיים השוליים שהעין נוטה
להתעלם מהם, שאפשר לחלץ את היופי מתוך הכיעור ושהדברים תמיד נמצאים בתנועה ולרוב
הם לא תחת שליטתנו.
אם בא לכם לראות אותו מקרוב ואת הגרסה ה"צעירה" שלו, לצד עוד הרבה פרויקטים מגניבים, אתם מוזמנים לתערוכה השנתית שלנו, תערוכת "באמצע" של המחלקה לעיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי חולון.
התערוכה תוצג עד ה13.4.15 והכניסה חופשית! הנה הקישור לאתר שלנו עם כל הפרטים ועם כמה צילומים שממחישים כמה כייף הולך להיות לכם.
אני בינתיים מתגעגעת מבודפשט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה