יום חמישי, 25 ביוני 2015

Budapest, the end

Michael Kiwanuka - Home Again

המחשבות מתרוצצות בראש ובעיקר עסוקות בלהבין איך להכיל את כל התקופה הזו, איך לתעד את התחושות והרגעים הנפלאים שחוויתי פה ומה אני חייבת עוד להספיק לפני שאני עוזבת.
אולי כל כך קשה לסכם כי אין מה לסכם.
הדברים שחוויתי פה עדיין ימשיכו איתי ואני בטוחה שעוד אפגש בהם בפרקים שונים בחיי.
מה שבטוח זה שעכשיו אהיה יותר ערה למתרחש סביבי, להזדמנויות הנקרות בדרכי, לאנשים שאכיר ואשתדל לעצור מדיי פעם להגיד תודה, לא רק על ההזדמנות הנפלאה הזו אלא גם על החיים המלאים, המשפחה האוהבת, בן הזוג שתומך והחברים הטובים.

ובכל זאת, הנה כמה דברים שיעשו לי קצת להתגעגע...

לשתות את הקפה של הבוקר במרפסת כי כבר לא קר



לגלות שיש TRASH DAY ברובע שלי ולהתלהב!




לקנות פרחים לבית מחנות הירקות הסמוכה 



לדרך היפה שמובילה לבית הספר



לטראם 47 שלוקח לשוק המקורה



ללחם הטרי בשוק האיכרים של יום ראשון



לארוחות עם חברים והתגובה שלהם בפעם הראשונה שהם טועמים טחינה



לחתולה הג'ינג'ית של הבניין


בודפשט, היית טובה אליי, 
תודה על תקופה בלתי נשכחת

מחכה כבר לפעם הבאה,
רותם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה